ראיונות עם תלמידי קבלה לעם

בנוסף לפרסומי בני-ברוך, המאמר מבוסס על ראיונות עם תלמידים באיטליה, ישראל וארצות הברית, ועל תצפית משתתפת של פגישותיהם.

בינואר 2016, ראיינתי לראשונה במשך שלוש שעות תלמיד של הסניף האיטלקי של הקבוצה, כשאני מבקש ממנו לספר לי על מעורבותו בקבוצה. השיח אף נועד לבחון את התבנית בה עמדתי להשתמש בראיונותיי העתידיים. לאחר מכן, במהלך חודש מרץ ביקרתי בישראל, שם ביליתי שבוע במטה התנועה בפתח תקווה, השתתפתי במספר פגישות אכלתי את ארוחותיי עם התלמידים במזנון הקהילתי, וראיינתי את המייסד והמנהיג של התנועה, מיכאל לייטמן, לסך של כשלוש שעות. בנוסף ראיינתי ביחידות שלושים ואחד תלמידים, כולם בוגרים בגילאי שלושים עד חמישים ושבע, מתוכם שש עשרה נשים וחמישה עשר גברים. עשרים וחמישה מהם היו ישראלים ושישה זרים ששהו במטה לצורך ביקור: שניים מאוסטרליה, שניים מאיטליה, אחד מתורכיה ואחד מלבנון. בחירת התלמידים נבעה מזמינותם כל יום לשוחח עימי, אך ניסיתי לשמור על פרופורציות סבירות בין גברים ונשים ובין תלמידים עם רקע דתי ולאומי שונה.

  • כל ראיון ארך כשעה, למרות שחלקם ארכו עד שעה וחצי, והתבצעו לפי תבנית שתכננתי עבור המחקר:
  • הרקע הדתי (או לא דתי) לפני המפגש עם בני ברוך, כולל השתייכויות דתיות של ההורים, במידה והיו.
  • כיצד פגש התלמיד את התנועה (דרך האינטרנט, הרצאות, תוכנית טלוויזיה, וכו’)
  • כמה זמן לאחר שנפגש התלמיד לראשונה עם התנועה הוא הצטרף אליה, ומה הייתה הסיבה העיקרית להצטרפות.
  • מה התלמיד עושה בתנועה/למען התנועה
  • כמה שעות שבועיות התלמיד מקדיש לתנועה
  • האם בן/בת הזוג, ילדים, וקרובים המתגוררים עמו אף הם תלמידים בתנועה (ואם אינם חברים בתנועה, האם זה גורם לבעיה כלשהי?)
  • אילו תועלות התלמיד מאמין שהוא או היא מקבלים כתוצאה מהשתייכות לתנועה
  • מהם היחסים האישיים שלו או שלה עם המייסד של בני ברוך, מיכאל לייטמן, ומה בדיוק הוא מייצג עבורו או עבורה
  • האם החברות בתנועה מציעה קווים מנחים לקריאת אירועים פוליטיים שוטפים, בישראל ובעולם
  • מהם היחסים עם אנשים שאינם חברים, והאם התלמיד חווה אפליה כלשהי או בעיה בשל החברות בתנועה
  • מהם היחסים, אם ישנם, עם חברים לשעבר שעזבו את התנועה

מהראיונות עולה, כי למרות שלרוב התלמידים בארץ יש הורים יהודים, בבני ברוך ישנם גם תלמידים בעלי רקע לא-יהודי כולל נוצרים ומוסלמים. הראיונות הוקלטו לאחר שהתקבל אישור המרואיין, ולאחר מכן הראיונות תומללו. השימוש בקידוד היה רק למספר קטגוריות בסיסיות, כיוון שהשימוש בתבנית לא נשמר בצורה קפדנית, והתלמידים עודדו לסטות ולהוסיף כל דבר שהם רואים בו רלוונטי או חשוב.

Close Menu