תלמידי קבלה לעם בעולם

בין התאריכים 20 עד ה 22 באפריל 2016, השתתפתי בכנס הלאומי של ארה”ב-קנדה שנערך יל ידי סניף בני ברוך בניוארק, ניו-ג’רזי. נכחתי בפגישות ובאירועים הרבים של הכנס, שהשאירו למשתתפים מעט זמן לראיונות אישיים. באישור התנועה, ייעדתי חדר שבו ראיינתי תלמידים שהתנדבו להשתתף בראיונות קבוצתיים. ארבעים וחמישה תלמידים השתתפו בתרגיל, מארצות הברית ומקנדה, (ואישה אחת מניו זילנד), בחלוקה לארבע קבוצות של אחד עשר, עשרה, שנים-עשר ושנים-עשר בהתאמה, כשבסה”כ עשרים וארבעה גברים ועשרים ואחת נשים, כולם בוגרים, גילאי עשרים ושלוש עד שישים וארבע. כל סבב ראיונות ארך כשעתיים. בעיקרון השתמשתי באותן שאלות שנשאלו בישראל, במעבר מסביב לשולחן כשאני מבקש תשובות קצרות מפאת מגבלות הזמן.

בשל שיקולי פרטיות הקשורים לחוק האמריקאי, לא הייתה הקלטה קולית, למרות שביצעתי רישום אינטנסיבי. גם כאן, היה שימוש רק בקטגוריות קידוד בסיסיות.

בסה”כ, באיטליה ישראל וארה”ב, ראיינתי שבעים ושבעה תלמידים של התנועה (ואת המנהיג). ארבעים ותשעה מהם היו בעלי רקע יהודי ועשרים ושמונה היו בעלי רקע שאינו יהודי, החל מנצרות אורתודוכסית מזרחית ועד למשהו שתואר פשוט כניו-אייג’. רוב המרואיינים שהיו בעלי רקע יהודי באו ממשפחות יהודיות “חילוניות”, עם מעט או ללא מנהגי דת או מסורת. למדגם המרואיינים הייתה מגבלה שבמידה מסוימת הוא בחר בעצמו, כיון שהוא כלל רק את אלו (כמו בארה”ב) שהסכימו להתראיין או התנדבו לעשות כן. הצלחתי לראיין תלמידים מרקעים וגילאים שונים, אך יחד עם זאת כאלו שפגשו וחוו את בני ברוך בדרכים שונות.

טבלה 1: ראיונות

 

איטליה ישראל ארה”ב סה”כ
מרואיינים 1 31 45 77
נשים 16 21 37
גברים 1 15 24 40
ישראלים 25 25
גילאי 18-30 5 9 14
גילאי 30-55 22 31 53
גילאי 55+ 1 4 5 10
אמריקאים 31 31
קנדים 13 13
איטלקיים 1 2 3
אוסטרלים 2 2
לאום אחר 2 1 3
רקע משפחתי: יהודי דתי 1 5 10 16
רקע משפחתי: יהודי חילוני 20 15 35
רקע משפחתי: לא יהוד 6 20 26

 

לפני שנבחן את חוויותיהם, נחוצה לנו הקדמה היסטורית קצרה על חכמת הקבלה, על הרב יהודה אשלג, ועל מקורותיהם של בני ברוך. בפרט, האזכורים השכיחים של התלמידים את יהודה אשלג, מיכאל לייטמן ומשנתם, הופך את הדיון על רעיונות הליבה שלהם להכרחיים. בחלק הראשון המאמר ממקם את בני ברוך בהקשר של הזרם אליו הם שייכים, קבלת הרב אשלג, שגם תנועות אחרות הינן חלק ממנו, ובכללן המרכז לקבלה שהוקם על ידי הרב פיליפ ס. ברג (1927-2013). בחלק השני הוא מתאר את הדוקטרינות והפעילויות העיקריות של בני ברוך, מתמקד בדרכים בהן הצטרפו תלמידים לתנועה ,וכיצד השתייכות זו שינתה את חייהם היום-יומיים. בחלק השלישי, אני דן בביקורת כלפי בני ברוך, בנוגע למחלוקות על “כתות” בישראל, בדגש על כך שההגדרות המתחרות של הקבלה אינן פחות חשובות מהרטוריקה האנטי-כתית הרגילה בדיון זה.

Close Menu