בין קומוניזם לאלטרואיזם

אין לבלבל בין הקומוניזם האלטרואיסטי לבין הקומוניזם בסגנון הסובייטי.

אשלג לא טיפח אשליות לגבי ברית המועצות. הוא כתב שרוסיה בורכה “שלרשותה עומד ומשמש שטח אדמה העולה על מדת אירופה כולה, עם רכוש של חמרים גלמיים שכמעט אין דוגמתו בעולם כולו, אשר המה כבר הסכימו לחיות חיי חברה שתופית וביטלו למעשה כל קנין פרטי, וכל אחד אין לו דאגה אחרת זולת טובת החברה”‘, “ועם כל זה, צא ולמד מה עלתה להם, ובמקום שהיה להם להתרומם ולהתקדם על המדינות הבורגניות, ירדו מטה מטה הולך ויורד, עד שלא בלבד שאינם מוכשרים להיטיב את חיי העובדים ביותר מעט מן פועלי הארצות הבורגניות, הנה אין לאל ידם אפילו להבטיח להם את לחם חוקם ולכסות את מערומיהם.”

במבט ראשון, ציין אשלג, ” לא היתה צריכה לכאורה על פי שכל אנושי להגיע לידי כך.” אולם, ברית המועצות “חטא אחד חטאה האומה הזאת והשי”ת לא יסלח להם, והוא כי כל העבודה הזאת היקרה והנשאה שהוא “ההשפעה לזולתו” שהחלו לעבוד בה, צריכה שתהיה לשם השי”ת ולא לשם האנושות. ומתוך שעושים עבודתם שלא לשמו ית’, לפיכך אין להם זכות קיום מצד הטבע עצמה” (י. אשלג, 2008, 266-67). ברית המועצות ביטלה ואף רדפה את הרוחניות אשר יכלה להיות הבסיס היחיד להקמת חברה קומוניסטית מצליחה.

כאשר הזכיר את “הבורא”, האם התכוון אשלג לדת היהודית? הוא היה רב אורתודוכסי מכובד, וקהל המאזינים שלו היה מורכב מיהודיים דתיים, שלו המליץ לקיים את המצוות היהודיות. מורים מקובלים קדומים טענו כי נשמותיהם של יהודים שונות בתכלית מנשמותיהן של שאינם יהודים. לעומתם, אשלג פחות מבחין בין יהודים לשאינם יהודים. אשלג משתמש במונחים “ישראל” ו-“אומות העולם” אך הוא משתמש בהם באופן מטאפיסי וכן במובן היסטורי (מאיירס, 2011:185). באשר לחשאיותה של החכמה, הוס (2005: 616) טוען כי “בניגוד לרוב תנועות הקבלה המסורתיות, אשלג לא ראה בחכמת הקבלה דוקטרינה אזוטרית. הוא טען כי עידן חדש, שבו גילוי סודות הקבלה הינו מותר, החל בימיו, והוא ניסה להפיץ את חכמת הקבלה לציבור הישראלי החילוני העכשווי “.

מצד שני, למרות שלדעתו של אשלג היו “רמזים” (מאיר, 2013:242) ויותר מכך לגבי רעיון האוניברסליות של הפצת חכמת הקבלה מעבר לגבולות היהדות האורתודוכסית, הוא למעשה נשאר חלק מהעולם הישראלי חרדי, והפצה רחבה יותר של חכמת הקבלה הושגה בידי מספר תלמידיו לאחר מותו.

Close Menu