יופי ואומנות חזותית

לייטמן סיפר לי שחכמת הקבלה עונה על השאלה "מהיכן מגיע היופי?"

לדבריו, התשובה ה"אשלגית" היא שהיופי הוא פאר "החיבור מעל הסתירות. למקובלים יכולת לתפוס את היופי הפנימי של הבריאה הנסתר מאחרים."
באשר ליופי החיצוני של האמנות, מסביר לייטמן, "אנחנו נותנים נושאים רבים, תובנות לאנשים שמלחינים שירים, מוסיקה. את זה אנחנו עושים. אך מבחינת אומנות חזותית, כמו ציור… אולי זה אפשרי. אולי אנחנו צריכים לדבר עם אנשים שעוסקים באומנות מודרנית. אולי הם יותר מסוגלים להביע רגשות, מאשר אמנות קלאסית."

חכמת הקבלה היוותה השראה לאומנות וארכיטקטורה מודרניות, אך אמנים התבוננו בעיקר על הקבלה האקדמית של שולם והאסכולה שלו. הצייר והפסל הגרמני אנסלם קיפר הקדיש רבות מעבודותיו לקבלה לאחר שהייתו בישראל באמצע שנות ה-80 כדי ללמוד מתלמידיו של שולם.

השפעתו של שולם אף ניכרת בגישה לקבלה של האקספרסיוניסט האבסטרקטי האמריקאי ברנט ניומן (1905-1970), שהוריו היו יהודים פולניים, ובנוכחות נושאים קבליים בבתי כנסת ואפילו בכנסיות נוצריות ובבניין חילוני שנוצרו ע"י ארכיטקטים יהודיים כמו לואיס קאהן (1901-1974) ואלו שהמשיכו את עבודתו, ובכללם אלכסנדר גורלין. אכן, גורלין מוצא נושאים קבליים אפילו באחת מיצירותיו של קאהן, ג'אטיו סאנגשאד בהאבאן – בניין האסיפה לאומית בדאקה הבירה שבבנגלדש, למרות שהבניין כולל מסגד.